החלטה בתיק ת"א 1748-05

א. מהות הבקשה

ב"כ התובעים הגיש בקשה לבית המשפט כי לאור תיקון והשלמת חוה"ד המעודכנת, הסכום המוצמד לפי חישוביו גבוה מהסכום אותו חישב המומחה, ולכן ביקש לחקור את המומחה על חוות דעתו.

בתאריך 6.12.2012 נקבע התיק למטרה זו, ובתאריך 23.12.2012 נחקר המומחה.

במסגרת החקירה, העיר עו"ד שרעבי שהדיון אמור להיות לענין הפרשי הצמדה וריבית, אבל ב"כ התובעים הבין את ההחלטה כהחלטה רחבה יותר, למרות בקשתו הצרה יותר, ולכן איפשרתי לו חקירה גם בנושאים אחרים. (ר' עמ. 74 לפרוטוקול).

במסגרת חקירת המומחה העלה ב"כ התובעים מספר נושאים:

--נושא היוון ושיערוך.

-לא לקבל את מנגנון הנרמול בשוק הלול והסקת המסקנות של המומחה כתוצאה משווקים בצפון.

-היה צורך לקחת את ההכנסות בלי מרכיב סיכון כזה או אחר כבסיס להפסד שנגרם כתוצאה מסגירת העסק;

-אי לקיחת ערך כלשהו בגין הציוד שנשאר אינה הגיונית ולא ניתן לכך הסבר מניח את הדעת. יש להפעיל לענין זה את הערך כפי שתואר בפוליסה;

-נושא ממוצע ההכנסות לא נעשה בצורה הגיונית; (ר' פירוט בעמ. 84)

ב.         ד י ו ן

בתאריך 30.10.2012 הגיש המומחה מר דורון ברגמן את חוות דעתו לפיה שיערוך הפסד ההכנסות של התובע הוא 706,312 ש"ח נכון ליום חוות הדעת. החישוב לוקח בחשבון שערוך לתאריך התביעה (עמ. 20) וכן שערוך לתאריך 15.8.2012 שכולל ריבית לפי חוק פסיקת ריבית והפרשי הצמדה על הקרן.

לאחר שמיעת טענות הצדדים לענינים שונים שעלו מחוות הדעת החלטתי כי:

"סכום הקרן שקבע המומחה דורון ברגמן כפיצוטי בגין הפסד הכנוס תישא ריבית והצמדה כדין מיום 1.6.1991 ועד לתשלום בפועל. כדי למנוע חילוקי הדעות המומחה מר ברגמן יבצע גם חישוב זה במסגרת כתב המינוי תוך 7 ימים מהיום....והסכום הנקוב בחישוב זה יהיה חלק מפסק הדין."

מסתבר שגם התחשיב החדש עורר את שאלת התשלום הנכון.

בהשלמת חוה"ד המעודכנת ( נספח ג) היו תוצאות החישוב 1,451,904 ש"ח. החישוב בוצע בגין הפסקת הפעילות של הממרטה לשנים 1991- 2005 כשהוא צמוד ונושא ריבית והפרשי הצמדה לפי חוק פסיקת ריבית מיוני 1991 ועד ליום החישוב שהיה 1.11.2012.

דרך החישוב היתה שההכנסות השונות במחירים שוטפים (טבלה 2 בחוה"ד) נורמלו בהתייחס לסיכון הנגזר שמופיע בחוה"ד המעודכנת; הכנסות אלה שוערכו לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה עד ליום 1.11.2012 (טבלה 3). חישוב הריבית וההצמדה נעשה מיום התגבשות הפסד ההכנסה.

טוען ב"כ התובע כי הדרך הזו אינה לפי החלטה אחרונה זו של בית המשפט, וגם מועד גזירת הסיכון צריך להיות ממועד 1990.

המומחה נחקר ארוכות לענין זה והסביר כי המחירים השוטפים שלקח נגזרו מהכנסה מייצגת לפי בסיס אותו נתן כמקדם צמיחה. (עמ. 76 ואילך).